בפורום "תפוז מעצבים בשבילך" ביקשה eidan888 לבצע על שלוש התמונות "איחוד משפחה" ולאחר מכן לשים את המשפחה המאוחדת בתוך לב: כלומר, יש לחלץ את הבחור בחולצה הצהובה ואת האשה בחולצה הצהובה ולשלב אותם בתמונה הראשונה (בצד שמאל)
אז הנה האיחוד הראשוני - כשגם הנוף שונה:
ותוצאה סופית:
לבסוף, חזרה אליי eidan888 בבקשה לשים את האם (בחולצה הצהובה) יותר במרכז מכיוון שהיא בעלת השמחה, וכך נדחקה לפינה. אז הייתי צריכה לפרק את התמונה לגורמים, לעשות השלמות גוף, להזיז יד (את היד של האב - מהבחור בחולצה הכחולה - לאם) ואף להשלים חלקי ביגוד שונים שהיו חסרים כתוצאה מההזזה. זאת התוצאה הסופית:
לבסוף נעשה שימוש בצורה של הלב כי קוו המתאר של הלב התאים בדיוק לעיצוב במתנה, וזאת התוצאה הסופית.
זה היה בדיוק לפני 30 שנה (!!!) . היוזמה היא של ההורים וזה נמשך שנתיים. כשהגעתי לתצוגת האופנה עצמה לא ידעתי אפילו איך לצעוד על המסלול ומי שהדריכה אותי (הדרכה קצרצרה) היתה קארין דונסקי. את שתינו צילם צלם האופנה הכי נחשב באותה תקופה, סמי בן גד (ז"ל). לא אהבתי! לא את אור הזרקורים ולא להצטלם. בכל צילומי הסטודיו שלי תמיד יצאתי מצולמת בחיוך מאולץ, ונראה לי שסיוטי מצלמה יש לי מאז ועד היום, וכל מי שמכיר אותי יודע שאני שונאת להצטלם!
ברמה העיצובית - את התמונות האלה סידרתי בדיוק לפני שנתיים באלבום חדש, אבל לא מעוצב, וכמובן גם לא נטול חומציות. אז רציתי לעצב מחדש את פינת הנוסטלגיה הזאת שלי.
לא הצלחתי להפריד את התמונות מהדפים כי הדבק היה חזק מדיי, ולכן נאלצתי לגזור את התמונות עם הדפים - מה שאומר שבלאו הכי אין לי דפים נטולי חומציות - אז גם בעיצוב עצמו לא הקפדתי - זה היה חסר טעם.
הדפים: 30X30, The Luxury Stack של DCWV שיש להם מראה וינטג' והם מטליים.
את כל העיצובים עשיתי "מיושנים" - אני מאוד אוהבת את המראה של: "מישהו שפך לי כוס קפה על האלבום".
עשיתי שימוש בדיו דיסטרס ודיו אלכוהולי כדי שייראה כמה שיותר מיושן ומרופט.
את היישון הקרוע עשיתי בעזרת פצירת ציפורניים על סוללות (מהסופר פארם) שכנראה מצאה לעצמה ייעוד חדש! יש לה כמה ראשים וכל אחד התאים לי לסגנון יישון אחר.
ואת כל הקישוטים הדבקתי בנקודות דבק סיליקון מוגבהות, כך שהכל מוגבה בשכבות - אפשר לראות בצילומי הקלוזאפים.
אז אלו התמונות מהשנה הראשונה - וכשאסיים את שאר הדפים אעלה גם אותם.
מזמן לא הכנתי סדנא וירטואלית וזאת מהסיבה של זכויות היוצרים של המוסיקה שמשולבת בסדנא. כבר כשהתחלתי ביצירת הסדנאות התלבטתי לגבי שילוב המוסיקה בסדנא, ולמרות ששילבתי מוסיקה בסדנא אני מודה שיש כאן מקום לפגם.
אני מודה שנסחפתי עם הזרם של "כולם" ובאמת תהיתי איך למשל משלבת כריסטינה וורנר מוסיקה מעולה (שמוגנת בזכויות יוצרים) בסדנאות שלה.
בימים אלה גם כריסטינה וורנר עומדת על טעותה ומחליפה את המוסיקה בכל סרטי ההדרכה שלה במוסיקה חופשייה מזכויות ומותרת לשימוש.
גם בתחום המוסיקה החופשייה יש המון סוגים ולא הכל חופשי מתשלום. התשלום הוא סמלי, בדרך כלל, ומקנה שימוש חוזר ביצירה במירב המדיות. חלק מרשים להשתמש רק לצרכים פרטיים וחלק מרשים שימוש גם בפרסומות ואתרים רווחיים.
בכל אתר שמכריז על עצמו בעל מוסיקה חופשית צריך להכנס לזכויות ולראות מה בדיוק מותר. יש הרבה אתרים שטוענים שהמוסיקה חופשית אבל שהם לא אחראים לשימוש שלך במוסיקה ואז יש כאן בעייתיות.
תוקף זכויות היוצרים במוסיקה קיים כל עוד האומן חי ו- 70 שנה אחרי מותו. לאחר מכן היצירה חופשית - אבל תלוי מי מבצע אותה? מי מפיק אותה? אם זאת היצירה המקורית בביצוע המקורי - אז זה תקין, אבל אם זאת היצירה המקורית בדיסק חדש אז יש לו זכויות יוצרים של החברה שהפיקה אותו, אם זאת היצירה המקורית ותזמורת מנגנת אותו אז הוא שוב בעל זכויות יוצרים של התזמורת... - אז לא מספיק שהיצירה חופשייה מזכויות יוצרים של האומן המחבר - לעיתים יש זכויות נלוות ליוצרים נוספים.
יש אמנים שכותבים מוסיקה בעצמם ומעוניינים לקדם עצמם ומכריזים על כך באתר. בדרך כלל נהוג לשלוח תרומה של 5$ אבל זאת לא חובה.
האתר שבחרתי להשמיע ממנו מוסיקה לסדנא וירטואלית 5 נמצא כאן.
בימים הקרובים אחליף את המוסיקה שבסדנאות הקודמות למוסיקה חופשית מזכויות יוצרים.
דעתכם חשובה לי וגם: האם אתם מכירים ורוצים להמליץ על מוסיקה חופשייה מזכויות לשימוש - אשמח להשתמש בה לסדנאות הבאות.
וכעת לסדנא: בסדנא אעשה שימוש בהבלטה של שקף ודיו מתאים לצביעת ההבלטה. הכרטיס שאדגים הוא זה: וכאן יש גם רעיון לביצוע מעטפה (בסדנא מודגם הכרטיס בלבד).
החומרים הדרושים - כולל מידות:
כרטיס ומעטפה (הכרטיס שלי בגודל 10.5X15) דף לרקע - אצלי בצבע חום קטן בכמה מילימטרים מגודל הכרטיס שקף של כתיבה ידנית או כל שקף אחר קטן בכמה מילימטרים מדף הרקע החום. דף חום רקע לכיתוב - אצלי זה בגודל 9.3X5 דף מדוגם לכיתוב קטן בכמה מילימטרים מהרקע שלו. תבנית הבלטה חותמת בכיתוב הרצוי (או אפשרות אחרת...) סרט לקישוט דבק נקודות דבק מוגבהות (רצוי) דיו: אני השתמשתי בסטאזון לבן וחום - אבל אפשר, כמובן, כל דיו סטאזון אחר (או דיו אחר שמתאים למשטח כמו שקף)
זאת התוצאה הסופית של ציפוי קלסר - אלבום בבד: והנה שרשרת הארועים שהתרחשו סביב היצירה: קניתי בדים שאני מאוד אוהבת את ההדפסות כדי לצפות את אלבומי הקלסר (וגם לעוד עבודות) לקחתי מאמא שלי את מכונת התפירה הישנה שלה (אני מחמיאה למכונת התפירה הזאת כשאני קוראת לה מכונת תפירה). בכל אופן החלפתי בה ה כ ל פשוט ה כ ל (מנוע, דוושה, שימונים, ניקויים ועוד) וקיוויתי שלפחות קווים ישרים אני אצליח להוציא ממנה בלי לדעת לתפור... אז קיוויתי... אבל פשוט לא הצלחתי. החוטים כל הזמן נקרעו לי והתבלגנו אחד עם השני (החוט העליון עם החוט התחתון שבתוך המכונה)... באיזה שהוא שלב הבנתי שאני לא יודעת להשתמש בה. החלטתי לנסות לחפש את מדריך ההוראות שלה כדי שאולי אבין מה עושים הכפתורים השונים. אבל אין אפילו דגם על המכונה הזאת... ממש לגשש באפילה. התחלתי לחפש תמונות של מכונות תפירה ודרך זה מצאתי כמה דגמים דומים ואז על פי זה התחלתי לחפש את מדריך ההפעלה. אחד ממדריכי ההפעלה שנתקלתי בו הודיע שהגעתי לאתר פורנו, התחיל "להשתולל", ולאחר מכן האינטרנט במחשב הושבת:
מאוכזבת ומתוסכלת (רק לפני שבועיים פירמטתי וסיימתי להתקין את כל המחשב מחדש... ) טוב, אז אחרי שמכונת התפירה לא תפרה והמחשב "נחטף" נותר לי רק לבצע "עבודת כפיים" אז הדבקתי את הצורה של החזית ושל הצד האחורי כך:
פרסתי ניילון על השולחן ריססתי בדבק הדבקתי את הבד ומתחתי היטב שלא יהיו בליטות והתחלתי להדביק את הקצוות - ממש כפי שעוטפים ספר: למעלה למטה
ובצדדים בפנים הדבקתי מפיות בד (שכבר היו מסויימות בתפירה) שהיו בדיוק בגודל המתאים והנה כך זה נראה אחרי שהכנסתי את הדפים חזרה עכשיו אני חייבת חייבת חייבת מכונת תפירה